<h1>סמ"ק סימן רפ"ב</h1>
<h2>דף ס.</h2>
גרסינן בכתובות (דף ס') גונח יונק חלב בשבת מאי טעמא יונק מפר' כלאחר יד הוא ומשום צערא לא גזור, והאי דאמרינן בפרק חרש (דף קי"ד) נוהגין היינו שהיינו יונקים מבהמה טהורה משמע דוקא ביו"ט אבל לא בשבת אומר ר"ת (שם בתוספת) דהתם מפרש בבריא ומשום צערא של צמא לא גזור רבנן ביום טוב אבל בשבת אסור, וגונח מחמת חולי אפילו בשבת מותר.
<h2>דף ע:</h2>
פסקינן בפרק כל כתבי עכו"ם שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה פי' אין צריך לומר לו אל תכבה אבל קטן העושה לדעת אביו אין שומעין לו אמר רבי אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד ובפ' המדיר (דף ע') קאמר למעוטי שאר איסורי שבת לאפוקי מה"ג שפירשו שאין חלוק בין דליקה לשאר איסורי שבת ושמא ה"ג ר"ל כל שיש בו הפסד ממון הכל מותר (ש"ע היזק הבא פתאום כגון נתרועע חבית יין יכול לקרות עכו"ם אעפ"י שודאי יתקננו כשיבא) ותלמודינו ממעט דבר שאין בו הפסד ממון.
